שנים רבות האמנתי לסיפור על שני מעצבים צרפתים שאחראים למהפכת הביקיני - המצאה גאונית משנת 1946 -
ז'ק היים מעצב אופנה מקאן, היה הראשון שהמציא בגד ים מסוג זה, אותו כינה "אטום".
הוא בחר בשם "אטום" כדי להדגיש את זעירותו של בגד הים, כגודל האטום.
היים פרסם את המצאתו באמצעות מטוס שצייר בשמים את הכתובת "אטום - בגד הים הקטן בעולם".
חודשיים לאחר מכן, לואי ריאר, חשף בגד ים דומה, אך קטן אף יותר.
גם ריאר בחר בפרסום באמצעות מטוס שאייר בשמיים את הכתובת "ביקיני - קטן יותר מבגד הים הקטן בעולם".
ריאר העניק לבגד הים את השם "ביקיני", תוך הכוונה לניסויים האטומייםשנערכו באותה תקופה באי הזעיר ביקיני. הוא טען כשבגד הים יעורר פרץ התלהבות בעוצמה "אטומית", וכך כינה אותו "ביקיני" על שמו של האי.
הביקיני אכן חולל סערה ברחבי העולם והפך לפופולרי בתחילת שנות החמישים על חופי הריביירה הצרפתית.
הזינוק המשמעותי ביותר של הביקיני בשוק העולמי קרה כשבריז'יט בארדו הופיעה בבגד הים הזעיר בסרט ואלוהים ברא את האישה.
הגעתי לוילה רומנה בסיציליה ושם גיליתי שהרומאיות לבשו ביקיני כבר במאה הרביעית לספירה.
וילה שהייתה בבעלותו של אדם חשוב שנמנה על האצולה הרומאית של אותם הימים. כל חדר בה מעוטר בפסיפסים מרהיבים מהמאה הרביעית לספירה וגולת הכותרת הפסיפס של הנערות המתעמלות, בו ניתן לראות נערות רומאיות בביקיני המשחקות בכדור ומבצעות אימוני כושר עם משקולות!
התחושה שלי הייתה כאילו נכנסתי למנהרת זמן וחזרתי למאה הרביעית לספירה ומשם בחזרה ל 1946
מעגלי החיים הממציאים את עצמם בכל פעם מחדש.

יואל שתרוג