שלום חברים, צלמים, ושוחרי אמנות

בחזרה מהליכת הבוקר הן התקרבו אלי עם חיוך גדול ונעצרו, זוג אימהות צעירות עם עגלת תינוק, בוקר טוב, תודה על הספסל, בדיוק עכשיו ישבנו עליו!
החזרתי חיוך ושאלתי: הבעתן משאלה? כן הן ענו, אני משוכנע שהיא תתגשם עניתי, הן צחקו ואני המשכתי בדרכי מנסה לדמיין מה הן בקשו כמשאלה.
נדב (בן הזוג של נועם, הבת שלי) מצא אותו זרוק, עזוב, חלוד ושבור, הוא שיפץ ואני אימצתי אותו כ"ספסל משאלות".
ברחוב בו אני מתגורר אין ספסלים. מיקמנו אותו על המדרכה בכניסה לבית עם שני שלטים מעליו
"ספסל המשאלות" ובשלט השני "מוזמנים ומוזמנות לעצור, לשבת, לעצום את העיניים, לקחת נשימה עמוקה ולבקש משאלה, זה עובד!"
מידי פעם אני רואה אנשים שחולפים לצידו, נעצרים, קוראים ויושבים.
לא מזמן שמעתי צעדים איטיים בחוץ, השקפתי מעבר לשער, איש מבוגר חלף לצד הספסל בידו הימנית זר פרחים שקטף בדרך.
הוא נעצר, קרא והתיישב, יצאתי אליו החוצה, האיש ישב דומם עם עיניים עצומות שקוע במשאלה הפרטית שלו
לאחר כ 5 דקות הוא פקח את העיניים, קם, והלך. כשיצאתי החוצה מצאתי זר פרחי בר מונח על הספסל....
הרי בשביל זה יש ספסלים להביע משאלות ולהגשים חלומות.
בצעירותי על ספסל בגן הרצל היא הגשימה לי משאלה וקיבלתי את הנשיקה הראשונה.
במקום שיש ספסל ואהבה תמיד יש משאלות.
ספסל המשאלות הממוקם בכניסה לביתי הגשים משאלה שלי והתעורר לחיים.

משפט השבוע

"אני מביט מהחלון לראות אם כל זה אמיתי, מביט מהחלון וממלמל את תפילתי
עוד נגור זאב עם כבש ונמר ירבץ עם גדי, אך בינתיים אל תוציאי את ידך מכף ידי.
ויהיה טוב יהיה טוב, כן לפעמים אני נשב, אז הלילה הו הלילה איתך אני נשאר
אני מביט מהחלון, אולי מגיע יום חדש...."

יהונתן גפן

‍

שבת שלום – יואל שתרוג וצוות אדמה יוצרת

‍