שלום חברים, צלמים, ושוחרי אמנות
כמעט שנה חלפה ואצלי תפישת מושג הזמן השתבשה לחלוטין.
ימים ארוכים בהם המשימות שלי נחלקות ל"עוד לא" לבין "כבר לא".
תחילת פברואר, באוויר תחושה של אביב מוקדם, בימים חם ובלילות קר.
סגר שלישי - לקראת סופו? הזמן מתעתע, נתפס כריק, תקוע, לא זז ולמרות כל הזמן שהתפנה לי מרגיש שאני לא מצליח להגיע לכל המשימות שתכננתי.
יש ימים בהם אני מנסה לעצור את הזמן וימים בהם מנסה להסתער קדימה - כך או כך לתחושה של קוצר/עודף הזמן הזה יש מחיר.
באוויר הכרזות שאוטוטו התרבות חוזרת וביומן שלי ממשיכים להימחק אירועים מתוכננים ואני ממשיך את השגרה של החודשים האחרונים, נלחם לא להתרגל למציאות הזו.
אומרים שזמן משנה דברים ואני מקווה שהכל יסתיים לא נחזור למה שהיה לפני ונתעורר למציאות חדשה.
אתמול היה טוב וכן.... יהיה טוב גם מחר.
משפט השבוע
"הירוק היום ירוק מאוד והאפור היום אפור מאוד וקצת שחור ואין לובן בעיר והנסער היום נסער מאוד
והעבר היום - עבר מאוד קצת עתיד, ואין הווה באוויר.
ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל לחשוב מול הרוח ומאוד לא פשוט לחכות הסערה נוגעת בריסים,
ומשתבר כל רגע לרסיסים, אך הירוק היום ירוק מאוד"
לאה גולדברג
כתבת השבוע
לכל אדם יש שליחות בעולם שאותה הוא יוצר בשתי ידיו
בשנים האחרונות מדובר רבות על כך שיש לנוהכוח ליצור את משמעות חיינו. מחקר לשוני קטן מלמד כי השפה העברית תמיד החביאה בתוכה את התפיסה הזו. מבט מעמיק אל האטימולוגיה של המילה 'מלאכה' מבהיר את הנקודה.
סרט השבוע
צ'ארלי צ'פלין - זמנים מודרניים
1936 סרט שביים צ'ארלי צ'פלין
בשיאו של השפל הכלכלי בארצות הברית,
שנבע לטעמו של צ'פלין מחוסר זמן..... עודף מיכון תעשייתי ופולחן כוזב שליעילות.
האדם במרדף חסר סיכוי אחרי הזמן - היעילות של העידן המודרני – או ההשתעבדות של האדם לקדמה
שבת שלום –יואל שתרוג וצוות אדמה
אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֵיךְ הַשָּׁעוֹן מְדַפְדֵּף עוֹד יוֹם מְשַׁעְמֵם. וְאֵיךְ הַזְּמַן שֶׁלְךָ מְטַפְטֵף כְּמוֹ הָיָה חֲסַר עֵרֶךְ. כְּמוֹ הָיָה חוֹל ְּבכַפּוֹת הַיָּדַיִם, הַנּוֹשֵׁר אֶל שׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.
