חג השבועות מסמל עבורי חמישה שלבי התפתחות חשובים.
פרק ראשון החל בגן שרה עם ריקוד במעגל כשטנא מלא בפירות על המותן וזר על הראש, הזר היה מורכב ברובו מאספרגוס (עד היום מגרד לי בראש כשנזכר בו)
בפרק השני שבועות הפך לחג של מיםשל ילדים שובבים ושמחים.התכנסנו מתחת עץ השקמה שבכיכר השבעה, חמושים ברובי מים ושקיות, התחלקנו למחנות והתחלנו בקרבות מים שגלשו לחצרות. הכרנו כל ברז וכל פרצה בגדר שאפשרה לנו לעבור מחצר לחצר, אושר גדול, חג נפלא!
בפרק השלישי הגענו חבורה עליזה לקיבוץ רשפים והחג קיבל משמעות נוספת, חג הקציר, המקושר לטבע ולעבודת האדמה, חג של נעורים, התבגרות, תחילת חיים עצמאיים.
ולפרק הרביעי נכנסה רות לסיפור שבועות שלי, בשלב של תובנות חדשות לחיים. רות הייתה גיורת שקיבלה את חוקי התורה בלב שלם. לפי המסורת בשבועות כולנו נחשבים באופן מסוים כגרים וחוגגים מחדש את מתן התורה, כל אחד לפי תפיסת עולמו.
הפרק החמישי הוא החג שלי כיום: בוגר, מכיל, סבלני יותר, והוא כולל פרשנות אישית לפרקים המוקדמים (רק בלי הזר הדוקר על הראש) משפחה, בית, חברים, עוגות גבינה, ביכורים, מים (כן עד היום עבורי זה חג של מים) חג של לקבל את השונה מבלי לשפוט אותו - חג שמח

יואל שתרוג - אדמה יוצרת