כשהכל התהפך וצצו סימני שאלה רבים, תקשרתי איתו, עדכנתי שאני מגיע לפראג ושאלתי אם נוכל להיפגש לקפה.
כבר נפגשנו בעבר מספר פעמים הפעם הוא הציע שניפגש בקפה סבוי.
מנהלת המשמרת בכניסה לקפה ברכה אותי ערב טוב ושאלה אם הזמנתי מקום.
"אני מצטרף לחבר ותיק, הוא כבר כאן". מי החבר היא שאלה, "פרנץ, פרנץ קפקא".
"הוא למעלה בקומה השנייה באולם הקטן ליד החלון".
כובע שחור שהסתיר חצי מהפנים שלו, אספרסו קצר ויומן עבה בו כתב מחשבות, הגיגים ותהיות.
לחצתי את ידו והתיישבתי. עם חיוך קטן שאלתי "אתה עוד כותב?" הוא הרים את הראש וענה ברצינות "כתיבה בשבילי היא סוג של תפילה,
אחד היתרונות שבכתיבת יומן הוא שבריריות מרגיעה.
אני עומד על התמורות שעוברות עלי בלי הפסק.  
בכתיבה שלי אני מנסה לחלוק משהו שאי אפשר לחלוק, משהו שאי אפשר להסביר  -
עזוב כן אני כותב!  מה רצית לדעת?"
שאלתי אותו על חופש, על החיים, על מילנה, על המכתב שכתב לאבא שלו, הקשר עם דורה, על יהדות ועל החלום שלו לעלות לירושלים ולפתוח בה בית קפה.....
השיחה קלחה, הוא דיבר לאט, בשקט ובפתיחות. הקשבתי, רשמתי, קיבלתי הרבה תשובות לשאלות שצצו בשנים האחרונות וגם לשאלות שלא עלו בשיחה.
ואז הוא שתק לרגע ושאל "ראית את הפסטיבל שעשו סביבי לאחר לכתי? פסל תיאור של מאבק, הפסל המסתובב, מוזיאון קפקא?  
קצת מביך! את החיבור שלי לפראג אתה מכיר, מעניין אותי מה התחושה שלך כלפי העיר בימים הללו כשאתה משוטט בה".  
תשמע עניתי "העיר מכשפת, אני אוהב אותה אבל היא השתנתה: קפה מילנה (על שם מילנה אהובתו של קפקא) נסגר והפך לקפה מוצרט,
מוזיאון קפקא שהיה בפתח הבית בו נולדת הפך לקפה פוינט ( אגב הקפה שם לא רע) קפה קפקא בו נהגת לשבת ולכתוב הפך לחומוסית קפקא" הוא חייך
"כן ראיתי, אני במקום אחר אבל מדי פעם משוטט בעיר ששינתה את פניה.
אגב לגבי התמונות שאתה מצלם, תמשיך, זה גם סוג של כתיבה.
רק שתדע המבט אינו לוכד את התמונה, זו התמונה שלוכדת את המבט ומציפה את ההכרה"
הודיתי לקפקא על הפגישה וביקשתי מהמלצר שחלף לידינו את החשבון, קפקא עשה לי סימן עם היד,
"עזוב אני נשאר לגמור לכתוב את מה שהתחלתי, לגבי הקפה, אני אורח קבע כאן, יש לי חשבון פתוח, ולשאלתך על אנשים וקשר עם אנשים.....
קבל ממני המלצה לחיים - את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם.
לשנותם אי אפשר, לכל היותר אפשר לשבש להם את מהותם. הרי אדם אינו עשוי חלקים-חלקים באופן שאפשר להוציא כל חלק לחוד ולהחליפו במשהו אחר.
אלא הכל שלמות אחת ואם אתה מושך קצה אחד, גם הקצה האחר ניסוט שלא מרצונך"
רשמתי, הפנמתי, הודתי, קמתי, לחצתי את ידו ולפני שנפרדנו הוא צחק ושאל אותי "תגיד מה זה בכלל חומוסיה"

משפט השבוע
"לכתוב פירושו לחשוף עצמו נוכח פני רוחות הרפאים, דבר שהן מצפות לו בלהיטות.נשיקות כתובות אינן מגיעות ליעדן, כי בעודן בדרך,
רוחות הרפאים גומעות אותן עד תום"
פרנץ קפקא - מכתבים למילנה

יואל שתרוג - אדמה יוצרת

‍