הים משקף אותנו, הוא שותף נאמן לרגשות שלנו. כשאנחנו שמחים הוא שמח איתנו, כשעצוב הוא נשאב לעצב שלנו.
צועד על החוף, הים אפרפר, מכונס, עצוב, מנסה לנחם אותי ושולח גלים קטנים,
הם נשברים לרגלי, מגישים לי לעידוד חופן צדפים צבעוניים ונסוגים לאחור.
אוסף אותם אחד אחד, הם נראים לי כמו חלקים של פזל שמישהו ערבב וצריך לסדר ולהרכיב מחדש.
ים המשקף גאות ושפל, שבר, חיים ותקווה.
יואל שתרוג - אדמה יוצרת
"ילדתי אל הים היא הולכת, גלים וצדפים היא סופרת, אבל רק את עצמה היא פוגשת שם בנהר של סביליה בין שיחי ההרדוף מביטה היא, חמש סירות, ים פתוח, משוט המושט אל המים מפרש שנפרש אל הרוח"
