לפני שנים רבות כשראיתי בקולנוע חן את הסרט "סינמה פרדיסו" הוקסמתי, הוא כבש אותי.
טוטו חוזר לעיירה הסיציליאנית הקטנה בה גדל, למחוזות בהם עוצבה אישיותו, לילדות שלא תשוב, לאהבה ראשונה, לתקווה ולאהבה הגדולה שלו לעולם הקולנוע ולחלום.
ואני תהיתי זה אמיתי, באמת יש כפר שכזה בסיציליה?
לאחר שנים ראיתי את גרסת הבימאי (174 דקות ) שלא הוקרנה באותם ימים בבתי הקולנוע וידעתי שזה רק עניין של זמן ולא רחוק היום בו אשב לקפה ב Palazzo Adriano בפיאצה בה צולם הסרט.
חלומות מגשימים, השבוע במהלך מסע בסיציליה (עבודה על מופע חדש)
כביש מפותל הכניס אותי לסמטה צרה שהובילה לכיכר
Piazza Umberto , מיד זיהיתי את המזרקה, הכנסייה ואת המבנים מסביב, חיפשתי את הקיר עליו הוקרן הסרט,
נעזרתי בחברה בארץ ששלחה לי את הקטע (המצורף) וזהו..... אושר גדול, הרגשתי כאילו חזרתי למחוזות הילדות שלי. התמלאתי בגעגועים לדברים שמעולם לא קרו.
ישבתי בקפה שמשקיף לכיכר, התענגתי על מקיאטו, וצפיתי בנייד שוב ושוב בקטע הנפלא בסרט שטוטו מסכם אותו בשתי מילים "בליסימו אלפרדו".
חלומות לא גונזים!!! כל גיל טוב להגשמת חלומות.
{בלילה בצימר בעזרת הפוטושופ "הקרנתי" את הסרט שלי לקיר המקורי)
Cinema Paradiso "soundtrack final" "Tema finale" "final theme"
