אני מהחולמים! לפעמים, לרגע עוצם את העיניים ובחמש דקות של תנומה חובק עולם ומלאו, חיים שלמים.
ובחלומות אני חוזר אל בית הספר התיכון, לקיבוץ, לצבא, למקומות בהם עבדתי לאנשים ואירועים מהעבר ובעיקר חלום שחוזר על עצמו:
אני על הבמה, האולם מלא ומשהו לא עובד..... יש לי "בלק אאוט" ולא יוצאת לי מילה מהפה, המחשב נתקע ולא נדלק מחדש, המקרן לא עובד,
הזמרת וההרכב המוזיקלי שהיו מאחורי לפני מספר דקות נעלמו בדיוק כשהם צריכים לנגן את הקטע הבא......!
ולפעמים אני בבית ומגיעה שיחת טלפון, איפה אתה? האולם מלא ומחכים רק לך...!
וקורה שבחלום אני משוטט במרחבים מדבריים, משקיף מראש גבעה, או שהולך לאיבוד בגן מכושף, צועד בשביל מוקף בפרחים הגבוהים ממני.
מעלי בין ענפי העצים אורות צבעוניים מרצדים וקולות של תופים, יוצא במחול סוחף וחסר רסן עם זר פרחים צהוב. ופתאום שקט!
מתעורר, גונב עוד רגע עם העיניים עצומות, חווה עוד קצת מהקסם הזה.
החיים שלי הם רצף חלומות, כשאני ישן ובמיוחד כשאני ער.
מקשיב למסרים שבחלום, מנסה להבין אותם, לתת להם משמעות - חלום יוצר מציאות.
יואל שתרוג - אדמה יוצרת
בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון למסיבת פורים ווקסמן עמד בפינה מבוייש, זה היה לפני שהוא התחיל עם הנדודים. חשבתי שאתה בהודו אמרתי לו- אני בהודו הוא אמר וגם אתה עכשיו בהודו אתה לא מרגיש מוזר? אנחנו כאן אורחים לרגע הבט סביב, זאת לא המסיבה שלנו אתה מקשיב?