המוזיקה האיטלקית שהושמעה במהלך ההפלגה נפסקה ורמקול צורמני במעבורת בישר: 
"הנוסעים לבורנו מתבקשים לרדת בתחנה הבאה" המעבורת האטה ונכנסה למעגן.
כבר מהסיפון הרגשתי שהגעתי לאי מהאגדות.
אי קטן מרושת בתעלות מים או יותר נכון 5איים קטנים המחוברים בגשרים. כל בית צבוע בצבע אחר.  
חזית הבתים פונה לתעלות ויוצרת השתקפויות מטורפות, תחושה שגמדים ריחפו מעל התעלות וצבעו אותם בצבעי מים. החלק האחורי של הבתים פונה לחצר פנימית מרושתת בחבלי כביסה המשלימים את היצירה הצבעונית. ואני, במסע רוחני, מנסה להפנים את היופי הזה.
יושב בקפה קטן על שפת התעלה המרכזית,  4 שולחנות עגולים קטנים,
גברת כבת 70מתיישבת בשולחן לצידי, מברכת אותי בבונה סרה (ערב טוב) מדליקה סיגריה, מפנה את ראשה אחורה וצועקת "אלברטו,  אספרסו פר פבורה"  מבפנים בוקעים צלילי מכונת האספרסו ופברוטי שר מפטיפון ישן דואט עם ג'ו קוקר "את כל כך יפה".  לוגם בלגימות קטנות אספרסו איטלקי משובח, מוקסם מהמראות,  מבין את זכותם של הבתים לצבע, מבין את זכותנו לעולם צבעוני,  את זכותנו וחובתנו לעולם רגוע ושקט יותר.

משפט השבוע 

"שם ייטול כל אחד לעצמו מקצוע חדש....,יראה מרחבים אחרים בכל פעם שיפתח את החלון,
יבלה את הערבים שלו בדרכים אחרות, עם חברים ודברי רכיל חדשים."

"הערים הסמויות מעין"(על האי בוראנו)  איטלו קאלווינו

כתבת השבוע

האי בוראנו – ונציה למתקדמים

שבת שלום