סוכות, בני ברק, הגעתי לספוג קצת אווירת חג שונה. בדרכי לבית הכנסת איצקוביץ, מקום מיוחד, שפעיל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. בכניסה המולה, דוכנים מאולתרים, אברכים בודקים אתרוגים ולולבים. בית הכנסת מלא מתפללים. מפלס את דרכי בין המתפללים לאולם התפילה בקומה השנייה נעמד במרכז, מקשיב לתפילה. אברך מזוקן ניצב לצידי, מחייך, בוחן אותי כמנסה להבין מה אני עושה כאן בין המתפללים. הוא מזיז לכיווני את סידור התפילה, מסמן לי עם האצבע את השורה הנכונה, ואני מנסה לעקוב. כשאני פונה לצאת הוא סוגר את הסידור, אוחז בידי ועם חיוך גדול מלווה אותי לכניסה. "תקשיב צדיק, בגולה ברומניה הייתי מדען, פיזיקאי, אך יותר מכל הייתי ונשארתי ציוני גם בתקופה של המשטרים האפורים ברומניה, למרות הסיכון, תמיד היה לי בכיס דגל של מדינת ישראל" תסתכל הוא אומר, מכניס את היד לכיס שמאל ושולף דגל דהוי של מדינת ישראל. פותח את המעיל השחור ונותן לי עותק שלמכתב תודה שקיבל "מאגף פיזיקה יישומית במרכז למחקר גרעיני נחל שורק". המכתב מיועד לרב הצדיק מנחם מנדל. אני קורא ושואל מופתע זה אתה הרב מנדל ?, הוא מהנהן בחיוך "מנחם מנדל, נעים מאוד". בחוץ החלה המולה מוזיקה מחרישת אוזניים, אנחנו צועדים יחד לרחוב רבי עקיבא, במרכז הכביש תהלוכה ססגונית בשירה וריקודים מובילים ספר תורה לבית הכנסת. אני מתבונן בו ושואל פיזיקה? אתה? הרב מנדל צועק לי "הכל בגדר השתדלות הכרחית, אולם ההגנה והשמירה שלנו נתונות בידי מלך מלכי המלכים, הקב"ה" אני מתבונן בו ומנסה להבין את המסר והוא מתקרב אלי, מחייך ואומר לי " פיזיקה! כן, הכל פיזיקה"